נגישות אתרים: מה החוק בישראל דורש, ולמה הכפתור בפינה לא יציל אתכם

נגישות אתרים היא חובה חוקית בישראל לרוב העסקים שנותנים שירות לציבור דרך האתר. התרחיש שאנחנו פוגשים הכי הרבה הולך ככה: בעל עסק קטן מקבל מכתב התראה מעורך דין, נכנס לאתר, רואה שיש בו כפתור נגישות קטן בפינה, ולא מבין מה רוצים ממנו. הכפתור הותקן, הכול אמור להיות בסדר. זה לא בסדר, ונסביר למה.

מה החוק בישראל דורש בנגישות אתרים

הבסיס הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. מכוחו הותקנו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), ובתוכן תקנה 35, שעוסקת בשירות שניתן דרך האינטרנט. בשורה התחתונה: אם אתם נותנים שירות לציבור דרך אתר, האתר צריך להיות נגיש.

מה זה ״נגיש״? התקנה מפנה לתקן ישראלי 5568, שמבוסס על ההנחיות הבינלאומיות WCAG 2.0, ברמה AA. זו רשימה ארוכה של דרישות שנוגעות לעיצוב, לקוד ולתוכן: שאפשר לנווט באתר עם מקלדת בלבד, שקורא מסך יבין את התמונות והטפסים, שהטקסט קריא מבחינת ניגודיות, ועוד.

בנוסף, נדרש לפרסם באתר הצהרת נגישות. עוד עליה בהמשך.

ומה קורה אם לא? החוק מאפשר לתבוע פיצוי בלי להוכיח נזק, ובשנים האחרונות הוגשו בישראל לא מעט תביעות ומכתבי התראה בגלל אתרים לא נגישים, חלקן תביעות ייצוגיות. לא ניכנס פה לסכומים, כי הם תלויים במקרה ומתעדכנים. מספיק לומר שזה סיכון ששווה לסגור מראש.

״אנחנו עסק קטן, זה לא חל עלינו״

את המשפט הזה אנחנו שומעים כל שבוע. לפעמים הוא נכון, ולרוב הוא הנחה שאף אחד לא בדק.

יש פטורים מסוימים לעסקים קטנים, בין היתר לפי מחזור הכנסות, ויש הקלות לסוגים מסוימים של תוכן. אבל התנאים מפורטים בתקנות, הם לא תמיד אינטואיטיביים, ולא כל עסק ״קטן״ בעיניו עומד בהם. לכן אנחנו לא נכתוב פה ספים ומספרים, והמלצה שלנו היא לא לסמוך על מאמר בבלוג, כולל זה. אם אתם חושבים שאתם פטורים, בדקו את המקרה הספציפי שלכם מול יועץ נגישות מוסמך או עורך דין שמכיר את התחום.

ועוד נקודה שכדאי להבין: גם עסק שפטור משפטית מפסיד לקוחות כשהאתר לא נגיש. מבוגרים שמגדילים טקסט, אנשים עם לקות ראייה, מי שגולש עם יד אחת באוטובוס. זה קהל אמיתי.

הכפתור בפינה: למה תוסף נגישות לבד לא מספיק

תוספי נגישות הם הפתרון הכי פופולרי בישראל, והכי לא מובן. מתקינים, מופיע אייקון, ונראה שהעבודה נעשתה.

מה שהתוסף עושה בפועל הוא לתת לגולש תפריט: הגדלת טקסט, ניגודיות גבוהה, הדגשת קישורים. זה יכול לעזור לחלק מהגולשים. אבל הוא לא כותב טקסט חלופי מתאים לתמונה של המנה שלכם, לא מסדר טופס יצירת קשר שקורא מסך לא מצליח לקרוא, ולא מתקן תפריט שאי אפשר לפתוח בלי עכבר. ומי שמשתמש בקורא מסך בכלל עובד עם הכלים שלו, לא עם התפריט שלכם.

לדעתנו, תוסף הוא תוספת לגיטימית מעל אתר שנבנה נגיש. הוא לא תחליף. ואתר עם כפתור נגישות והצהרה שאומרת ״האתר נגיש״, כשהוא לא, עלול להיראות אפילו גרוע יותר מול מי שבודק.

הצהרת נגישות: עמוד אחד, אבל לא סתם טקסט

הצהרת הנגישות היא עמוד באתר שמתאר אילו התאמות בוצעו ולפי איזה תקן, אילו חלקים עדיין לא נגישים אם יש כאלה, ואיך פונים לאחראי על הנגישות בבעיה או בבקשה לקבל מידע בדרך אחרת. כדאי גם לציין מתי ההצהרה עודכנה לאחרונה.

הטעות הנפוצה היא להעתיק הצהרה מאתר אחר. ראינו הצהרות שמזכירות שירותים שהעסק בכלל לא נותן, או טלפון של חברה אחרת. ההצהרה צריכה לשקף את האתר שלכם, ואם משהו בה לא נכון היא לא מגינה עליכם.

בדיקה של עשר דקות שאתם יכולים לעשות לבד

זו לא בדיקת נגישות מקצועית. היא כן תראה לכם מהר אם יש בעיה גדולה:

מבנה כותרות תקין, אגב, עוזר גם לקוראי מסך וגם לקידום האתר בגוגל. זה אחד המקומות הנדירים שבהם נגישות וקידום מושכים לאותו כיוון.

שאלות לשאול את מי שבונה לכם את האתר

הכי זול להנגיש אתר כשהוא נבנה. להנגיש בדיעבד אתר שלא תוכנן לזה זה לרוב יותר עבודה, ולפעמים כמעט בנייה מחדש. אז לפני שסוגרים עם מעצב או חברה, שאלו:

אם התשובה לשאלה הראשונה היא ״יש לנו תוסף מעולה״, זה מידע חשוב.

שאלה נוספת ששווה לשאול: מה קורה אחרי ההשקה. אם אתם מעלים את התוכן לבד, בקשו שיראו לכם איפה ממלאים טקסט חלופי לתמונה ואיך בודקים שטופס חדש עובד עם מקלדת. עשר דקות של הדרכה חוסכות הרבה תיקונים בהמשך.

וזכרו שנגישות היא לא מצב קבוע. אתר שהיה נגיש בהשקה יכול להפסיק להיות נגיש אחרי חצי שנה של העלאת תמונות בלי טקסט חלופי או הוספת טופס חדש. כדאי לחשוב על זה כחלק מכל עדכון תוכן, בדיוק כמו שחושבים על מה חייב להיות בדף הבית.

אם כבר הגיע מכתב התראה

לא מתעלמים, ולא עונים לבד בטלפון או במייל. פונים לעורך דין שמתמחה בתחום כדי להבין מה החשיפה ומה האפשרויות. במקביל, מבקשים מיועץ נגישות או מאיש מקצוע לבדוק מה מצב האתר בפועל ולתקן. מהניסיון שלנו, מי שפועל מהר ומתעד את התיקונים נמצא בעמדה הרבה יותר נוחה ממי שמחכה.

שאלות נפוצות

האם כל אתר עסקי בישראל חייב להיות נגיש?

רוב האתרים שנותנים שירות לציבור חייבים בהנגשה לפי תקנה 35. יש פטורים מסוימים לעסקים קטנים והקלות לסוגי תוכן מסוימים, אבל התנאים מוגדרים בתקנות. כדאי לבדוק את המקרה שלכם עם יועץ נגישות או עורך דין לפני שמניחים שאתם פטורים.

אם התקנתי תוסף נגישות, האתר שלי עומד בחוק?

לא בהכרח. תוסף נגישות נותן לגולש כמה כלים, אבל לא מתקן בעיות בקוד, בטפסים, בניווט במקלדת ובטקסטים החלופיים. העמידה בדרישות נבחנת לפי תקן 5568, ולא לפי קיומו של כפתור בפינת המסך.

מה זה תקן 5568?

זה התקן הישראלי לנגישות תכנים באינטרנט. הוא מבוסס על ההנחיות הבינלאומיות WCAG 2.0, והדרישה בישראל היא עמידה ברמה AA. בפועל הוא מגדיר איך האתר צריך להיבנות כדי שאנשים עם מוגבלויות שונות יוכלו להשתמש בו.

מה צריך לכתוב בהצהרת נגישות?

אילו התאמות בוצעו באתר ולפי איזה תקן, אילו חלקים עדיין לא נגישים, פרטי קשר של האחראי על הנגישות ותאריך עדכון. ההצהרה צריכה לתאר את האתר שלכם בפועל. הצהרה מועתקת או לא מדויקת לא מגינה עליכם.